הסיפור של יוסי

"ישבתי פעמיים, תקופות לא קצרות, על אלימות, עבירות סמים ורכוש. בגיל 45 השתחררתי, יצאתי לרחוב בלי רכוש, בלי מוטיבציה. לא היה לי שקל לסיגריות. פלשתי לחדר בשכונת הארגזים, נרקומן, בלי שיניים, מעביר עוד יום ועוד יום, זרוק ברחוב, מנסה לשרוד כמו חיה ביער, מחפש לעשות צרות.
הרשות לשיקום האסיר שידכה לי את קאמבק. קיבלתי שיחות, תמיכה. התחלתי לעבוד בבית מלון. הרמתי ארגזי ירקות כבדים בשביל 4000 שקל בחודש. היו לי חובות בשוק האפור. הייתי קרוב מאוד לייאוש, לחזור לפשיעה. הייתי יכול לעשות עשרות אלפי שקלים בחצי יום עבודה. כשהוצאה לפועל רצו להגיע איתי להסדר חובות, ואמרו לי לשלם רק 200 שקל בחודש, העדפתי לשים את הכסף על סמים.
אבל קאמבק הודיעו לי שהם לא עוזבים אותי. שלחו אותי לאוניברסיטה העממית. קיבלתי תעודה במינהל עסקים. התחלתי לשלם את החוב שלי להוצאה לפועל. ברחתי מאזורי הפשיעה ועברתי לגור קרוב לגרושתי ולבן שלי.
כשהגיעה הצעה מבית המלון לעשות קורס טבחות, קאמבק מצאו לי מימון לקורס. קיבלתי תעודת הצטיינות והמשכתי לקורס הבא. אלה שלא רצו אותי בעבודה בגלל העבר הפלילי שלי, היום מבקשים שאעבוד אצלם. עשיתי שיניים חדשות, סגרתי את החובות.
היום, עם תעודה של שף בכיר סוג 5, אני מנהל חמישה מטבחים בקייטרינג גדול, ואחראי על 80 עובדים. אני מוערך בין השפים הטובים בתחום הקייטרינג, ומרוויח 20 אלף שקלים בחודש. לפני שלוש שנים לא דמיינתי שאגיע לנקודה הזאת. אם אני רוצה לחזור לפשע, אני חוזר תוך חמש דקות. מוריד את בגדי הטבח – ואני עושה כסף קל. אבל אני לא שם. נפשית אני לא שם.
אם פעם קניתי אוטו חדש מעסקאות סמים שעשיתי מתוך הכלא - היום אני חוסך מהכסף שעבדתי עליו בזיעת אפיים, קונה לעצמי אוטו, וישן בשקט בלילה.
בקאמבק היו אומרים לי כל הזמן "אתה לא נשבר מהר. אם תיקח את הכוחות שלך מהרחוב, ותשים אותם במקומות הטובים – השמים יהיו הגבול". בהתחלה לא האמנתי. היום, שלוש שנים אחרי השחרור, אני אומר: שאחרים יילכו לבית סוהר, אני לא חוזר לשם. הילד שלי בן 9 קורא לי "אבא"? זה שווה לי מיליון דולר. משתלם לי לעבוד קשה.
אני מכיר את כל העבריינים. הם מכבדים אותי על הדרך שבחרתי. עשיתי מיליונים בפשע, הפסדתי מיליונים, אני לא רוצה לחזור לשם. תראי את הקיר שלי, מלא תעודות הצטיינות. מציעים לי להיכנס לפריצות לצ'טים, להיות גובה בשוק האפור – זה לאמלל אחרים ואת עצמך, זה לשרוף כל חלקה טובה, זה לישון בלילה עם פחדים שאולי תבוא משטרה. היום יש לי פחד אחד: אני פוחד להפסיד את הטוב שיש לי".

הסיפור של מאיר

אני חושב שהתוכנית נתנה לי באמת את ההזדמנות להוכיח שאני שווה יותר

הסיפור של דוד

"למדתי על עצמי כמה נחישות, אומץ ומחויבות יש לי ותכונות אלו ילוו אותי בעתיד. כיום אני סגן מנהל במסלול ניהולי ברשת חנויות ארצית."

הסיפור של שלום

הגעתי עם המון רעיונות לדברים שרציתי לעשות בחיים שלי, אבל הייתי מפוזר ולא מאורגן. בתהליך ארוך בקאמבק למדתי לארגן לעצמי את כלל הפרויקטים שהצבתי לעצמי.

הסיפור של יוסי

"ישבתי פעמיים, תקופות לא קצרות, על אלימות, עבירות סמים ורכוש. בגיל 45 השתחררתי, יצאתי לרחוב בלי רכוש, בלי מוטיבציה. לא היה לי שקל לסיגריות."